ספר שירה חדש מאת אפיהו
״כל מה שאתה יכול לעשות, או חולם שאתה יכול, התחל!
בהעזה יש גאוניות, עוצמה וקסם.״
וְהָגִיתָ בָּהּ יוֹמָם וָלַיְלָה
בשְּׁובּךְָ
בַּעֲבודָֹתְךָ
וּבִמְנוּחָתְךָ
וְהָיְתָה שׁוֹרָה בְּמַחְשְׁבוֹתֶיך
בֵּין הַשּׁוּרוֹת
בֵּין הַחֶזְיוֹנוֹת
בֵּין הַתְּשׁוּקוֹת
וּמֵעַל כָּל הָעֲתִידוֹת.
וְהָגִיתָ בָּהּ מֵרֶגַע לְרֶגַע
עַל הַמְּתִיקוּת שֶׁנָּסְכָה עַל שְׂפָתֶיךָ בַּלֵּילוֹת,
עַל הֶאָרַת פָּנֶיךָ בַּיָּמִים
עַל הַסְּעָרוֹת שֶׁעוֹרְרָה בְּחַדְרֵי לִבְּךָ
עַל הַשֶּׁקֶט מִמֶּנָּה וְאֵלֶיךָ
וְהָיְתָה לְטוֹטָפוֹת בֵּין עֵינֶיךָ
עַד לַחֲזָרָתָהּ אֶל בֵּין זְרוֹעוֹתֶיךָ.
וּבְדַּבְּרָהּ אֵלָיו,
פִּעְפְּעוּ מִלּוֹתֶיהָ לְתוֹכו
וְהָפְכוּ לְמַחְשְׁבוֹתָיו
וּבְחָלְמָהּ אֶת מַגָּעו
פִּעְפְּעוּ חֶזְיוֹנוֹתֶיהָ אֶל נַפְשׁוֹ
וְנעֲַשו לְמִשְׁאֲלותֹ לִבּוֹ.
וּבְלַטְּפָה אֶת פָּנָיו
פִּעְפְּעוּ אֶצְבְּעוֹתֶיהָ
וְהָפְכוּ לְגוּפוֹ שֶׁלּוֹ.
וּבְהִצָּמְדָהּ אֵלָיו בִּמְלוֹא כּוֹחָהּ
פִּעְפְּעָה נִשְׁמָתָהּ אֶל תּוֹכְכֵי נִשְׁמָתוֹ
וְהָפְכוּ לְאַהֲבָה אַחַת.
ודְבָקַ באְּשְִׁתוֹּ
וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד.
וּבָחַרְתִּי בְָּךְ
לִהְיוֹת לִי לָאַחֲרוֹנָה
בִּשְׁאֵרִית חַיַּי
לִהְיוֹת לִי הַיְּחִידָה
בְּחַיַּי
וּבָחַרְתִּי בָּךְ
לִהְיוֹת לִי לְשִׂמְחָה
בִּימֵי חַיַּי
לִהְיוֹת לִי לִתְשׁוּקָה
בְּלֵילוֹתַי
וּבָחַרְתִּי בָּךְ
לִהְיוֹת לִי לְאַהֲבָה
לִימֵי עוֹלָם
לִהְיוֹת לִי פְּלִיאָה
מֵאָז וּמֵעוֹלָם.
ספר השירה "מסע אהבה", הוא סוג מיוחד מאוד של התכתבות הכותב, עם האהבה. זו הפיזית גשמית, וזו הארוטית-רוחנית.
המסע הזה, כתוב בשפה מודרנית, ישירה מאוד, לעיתים כמעט ומשיקה אפילו לשפה בוטה לכאורה.
למעשה, זהו מסע פיוטי שהיסוד הבולט בו הוא דווקא החוויה האישית, לעיתים אקסטטית, לעיתים שגרתית.
"וְהָגִיתָ בָּהּ יוֹמָם וְלַיְלָה" - לא על חוקי התורה נכתבו המילים הללו, אלא על חוקי המשיכה, על רטט העור ועל שפת הגוף שאינה זקוקה למילים. ספר השירה "מסע האהבה. הוא למעשה הזמנה למסע מיני וארוטי רוחני בו-זמנית, שבו המיטה הופכת למזבח והאהבה - לדת חדשה.
במרכז הספר עומד ה"פעפוע" - אותו זרימה דינמית של מגע שבה חומרים וחלומות מתמזגים, כשאצבעותיה של האישה הופכות לגופו של הגבר ונשמתה נמסכת אל תוך נשמתו. המשורר נע בין חרדת קודש של פגישה ראשונה לבין להט יצרי חסר מעצורים; בין הניסיון לפענח את סוד אביונתה לבין הכניעה המוחלטת לקסמה של ה"אלוהימה" שלו - אישה שהיא מלכה, מכשפה, נזירה וטורפת.
השירים בקובץ אינם חוששים מהמגע הישיר: הם חוגגים את מליחות הזיעה המתוקה, את האנקה שפורצת בין הנשימות ואת האש הירוקה הבוערת בעיניים. זהו דיוקן של אהבה בוגרת שאינה מסתתרת מאחורי רמזים, אלא דורשת את ה"עוד" - עוד לילה של תשוקה ללא חרטה, עוד בוקר של התעוררות אל מול פנים מחייכות, עוד רגע שבו העולם החיצוני דוהה ונותר רק החיבור הפיזי והנפשי המוחלט.
מבעד למילים עולה זעקה של חיות: הרצון לשתות את החיים בלגימות ענק, להמר על כל הקופה בבית ההימורים של הלב, ולמצוא בתוך הסערה את הבית האמיתי - בזרועותיה. "הספר הזה, הוא מסע הלל לגוף האישה ולעוצמה הגברית שלעיתים מתבטלת בפניו, עדות לכך שהנס הגדול ביותר מתרחש בין הסדינים, אבל גם בנשמה האוהבת. יחד הם מהווים את נקודת המפגש שבה השניים הופכים לבשר אחד, לאהבה אחת גדולה ואותנטית."
שאלה, מילה טובה, או סתם רצון להיות חלק מהמסע? כתבו לי, ואקרא כל הודעה באהבה.